סטודיו, לא צעצוע
רוב יישומי הציטוטים מגישים לכם מדבקות. אנחנו רצינו להגיש לכם בית דפוס. עורך ערכות הנושא נפתח במסך מלא — בלי גיליון, בלי מסגרות — כי הרכבה צריכה מרחב. האות מסודרת בבקרות עריכתיות; דיו וסימון פועלים על PaperKit של Apple, אותו מנוע שהפלטפורמה עצמה משתמשת בו.
הרקעים מגיעים מהתמונות שלכם או, אם תסכימו, מהצילום של Unsplash. הציטוט והייחוס שלו שייכים לנתיב העיבוד של היישום, כך שהקרדיט לעולם אינו נופל מהפריים.
מה שרואים הוא מה ששולחים
הייצוא נאמן למקור במובן המחמיר: הפיקסלים שאתם משתפים הם הפיקסלים שהרכבתם. בלי סימני מים שמופיעים בדיעבד, בלי הפתעות חיתוך, בלי «שדרגו כדי להסיר». תפריטי השיתוף הם של Apple עצמה, כך ששליחה להודעות, לדואר או לקבצים מתנהגת בדיוק כפי שהפלטפורמה מתכוונת.
הריסון היה התכונה הקשה ביותר. כל בקרה שהסרנו גרמה לאלו שנותרו להרגיש מכוונות — העורך מרוויח את המילה סטודיו לא במה שהוא מוסיף, אלא במה שהוא מסרב לו.